הסוד השמור ביותר של תשלום לפי קליק הוא תרשים ציר של גוגל אנליטיקס

June 1st, 2010

לנהל מסע פרסום PPC ב-3 מנועי חיפוש הוא אתגר. ישנם הרבה פתרונות צד שלישי שיכולים לעזור בניהול תשלום עבור כל קליק, אולם בגוגל אנליטיקס ניתן לעשות בדיקות רבות בדוח אחד.

אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לוודא שכל 3 מסעות פרסום ממקדים את כל מילות המפתח החשובות. הדרך הטובה ביותר כדי לנתח את זה היא לקבל תרשים אשר משווה את התנועה עבור כל 3 מסעות הפרסום חיפוש לפי מילות מפתח.

איך ציר תרשים מועיל למסעות פרסום PPC

  • בגוגל אנליטיקס צריך ללחוץ על Search Engines < Traffic Sources ולבחור paid
  • בתפריט הנפתח צריך לבחור Keyword
  • לחץ על סימן של ציר – השני מימין

תרשים ציר של גוגל אנליטיקס

כאשר משתמשים ב-AdWords, בינג ויאהו, תרשים ציר צריך להיות חלק משגרת ניתוח תשלום לפי קליק שלך

  • השווה מספרים בין מנועי החיפוש
  • אם אתה רואה אפס במנוע חיפוש אחד כנראה אותה מילת המפתח חסרה או שהצעת מחיר נמוכה יותר משל האחרים – בגלל שמנועי החיפוש אחרים מראים קליקים
  • מסע פרסום ממומן

    למילת המפתח הראשונה יש קליקים ביאהו ו-MSN. יחד עם זאת גוגל מראה אפס קליקים. מצא את הבעיה ב-AdWords

  • השלב הבא הוא ללכת ולייעל את מסעות הפרסום
  • גלה אם אתה:
    • שכחת להוסיף את מילת המפתח ל AdWords
    • אם ההצעה נמוכה מדי
    • אם יש סיבה אחרת שבגללה מילת המפתח לא מופיעה

אתה צריך לבדוק את המרות לפני שאתה עושה ייעול. אני אראה לך איך לעשות את זה בהודעה אחרת.

גוגל ישראל רוכשת חברה מספר 1 בארץ

April 29th, 2010

יוסי מטיאס, מנהל מו”פ של גוגל ישראל סגר עסקה עם רן בן יאיר מ- LabPixies (”שדוני מעבדה”). LabPixies הוא אתר לפיתוח גאדג’טים. Flood-it! הוא אחד הגאג’טים הידועים שלהם.

LabPixies acquired by Google

גוגל רכשה חברת אינטרנט מספר 1 בארץ

הם מפתחים widgets ל- iGoogle, iPhon, יאהו ולפלטפורמות שונות במדיה חברתית.

גם ליאהו ומיקרוסופט יש מרכזי פיתוח בארץ. כמה זמן ייקח להם להתחיל לעשות רכישות מקומיות?

בחינת השימושיות ופינק פלויד

April 1st, 2010

יום אחד ראיתי תוכנית טלוויזיה על פינק פלויד: הצד האפל של הירח

אחד מחברי הלהקה, דיוויד גילמור, אמר משהו שרציתי לקפוץ ולהגיד: תעשה בחינת שימושיות!

הוא היה מאוד גאה באלבום אבל הוא נראה קצת עצוב כי הוא אף פעם לא יוכל לחוות את החוויה של לשמועה את האלבום בפעם הראשונה (בגלל שהיה מעורב בכל תהליך יצירת האלבום).

הגרסה המקוצרת של: פינק פלויד: יצירת הצד האפל של הירח

זו הסיבה שאנו עושים בחינות שימושיות. אנשים בחברה כל הזמן רואים את האתר שלהם ולכן אין להם את האפשרות להסתכל על האתר שלהם באופן אובייקטיבי. כשאר הם שומעים ורואים אנשים שמבקרים באתר שלהם בפעם הראשונה, הם מגלים דברים חדשים על האתר שלהם.

למרות שלחברי להקת פינק פלויד לא הייתה את החוויה של שמיעת אלבומם בפעם הראשונה, הם יכולים לחוות את הדבר הטוב הבא אחריו: לשמועה את האלבום יחד עם מישהו שאף פעם לא שמע אותו ולבקש מהם שיספרו מה הם מרגישים.

אולי אני צריך להתרחב ולהציע את השירות הזה ללהקות כדי שאלו יוכלו לשפר את אלבומם לפני הוצאתם.
האם זה יעזור?

פרסומת של גוגל במשחקי הסופרבול – תוצאות חיפוש בישראל נגד תוצאות חיפוש בארה”ב

February 8th, 2010

שמועות אומרות שסרטון הפרסומת של גוגל ברבע השלישי של משחקי הסופרבול יהיה הפרסומת הזו ביוטוב.

Rumored Superbowl Google Ad on Youtube

סרטון פרסומת של גוגל שלפי השמועות ישודר בסופרבול

אם זה נכון או לא אני חשבתי שזה יהיה מצחיק להשוות במה שונים עמודי תוצאות של מנועי חיפוש בישראל. מה שמעניין הוא שלמרות שתוצאות החיפוש הן זהות, כפי שניתן לראות בצילום למטה, אך בישראל יש גם מודעות.

Rumored Superbowl ad SERP in Israel

תוצאות חיפוש בישראל עבור סרטון הפרסומת לאמורה להיות משודר בספרבול

יכולת לחשוב שקיימות מודעות רק בגוגל ישראל. אמנם אם תבצע חיפוש בארה”ב תוכל להיווכח שיש עוד יותר מודעות (ראה צילום למטה). גוגל לא רצתה להראות את המודעות בתשלום בסרטון הפרסומת שלה. האם זה יכול להיות בגלל שמודעות פוגעות החווית החיפוש? או חווית המודעה?

למען ההגינות, אם גוגל היתה כוללת את המודעות והקליקים היו על המודעות, אנשים יכלו להתלונן שגוגל מרמזת שכדאי שאנשים יקליקו על המודעות. וגם המודעות עלולות להפריע להעברת המסר.

Rumored Superbowl ad SERP in USA

תוצאות חיפוש בארה”ב עבור סרטון הפרסומת לאמורה להיות משודר בספרבול

עצם העובדה שמדברים ברשת אם אמנם הסרטון כן ישודר או לא ישודר יצרה עניין רב באינטרנט. הצילום למטה מציג מעט מהתגובות לסרטון הסופרבול של גוגל.

Google Superbowl ad reactions

תגובות לסרטון הסופרבול של גוגל

אופטימיזציה של המרות, פלאש, אתרים ובעלות

February 7th, 2010

מרבית החברות יודעות שיש להן כתובת אינטרנט URL ואתר אינטרנט. אך כמה מפתיע שהן אינן תמיד יודעות שעליהן להיות גם הבעלים של מצגות אדובי פלאש באתרים שלהן.

כדי להגביר המרות צריכים לעשות שינוים באתר ומצגות פלאש אינן יוצאות מן הכלל. למרבה הצער, זה אינו אפשרי ללא גישה לקובץ המקור.

edit and optimize your website Flash presentations with Adobe Flash source files
אם אופטימיזציה של המרות היא חשובה לך, תוודא שיש לך את כל קובצי המקור של אדובי פלאש על מנת שתוכל לערוך ולבצע אופטימיזציה של מצגות הפלאש באתר שלך.

קובץ מקור של הפלאש נמצא בדרך כלל אצל המעצב או אצל אחד מקבלני המשנה שלו. אפילו אם אתה רוצה לעדכן רק אחד מהלינקים במצגת, עליך קודם כל להשיג את קובץ המקור מהמעצב.

לפי נסיוננו זה לא תמיד אפשרי להשיג את הקובץ בגלל סיבות שונות. בעל האתר צריך לבחור בין ויתור על מאמצי אופטימיזצית ההמרות שלו או לחילופין לשלם עבור מצגת פלאש חדשה.

כדי להימנע ממצב זה, עליך תמיד לדרוש את קובץ המקור של הפלאש כדי שתוכל לבצע עריכה. משמעותה של אופטימיזציה של המרות היא שאתה שולט על חוויית המשתמש. צריך להסיר כל המחסומים ומגבלות טכניות.

האם כדאי לעשות אופטימיזציה לתוצאות לוקאליות כאשר גוגל אינה אינו מראה תוצאות מקומיות עבור ענף עסקי

February 2nd, 2010

לאחרונה, התלוננו חברות קידום אתרים ומעצבי אתרים שגוגל הפסיק להציג תוצאות לוקאליות לענף העסקי שלהם, כפי שניתן לראות בצילומי המסך להלן.

חיפוש בגוגל עבור London SEO

תוצאות חיפוש בגוגל London Plumber

לחברות קידום אתרים בתמונה העליונה אין תוצאות חיפוש מקומיות ואילו לשרברביםמוצגות תוצאות לוקאליות מושלמות כולל מפה ומספר טלפון.

עובד גוגל, יואל ה’ הסביר את המדיניות החדשה הזו בפורום התמיכה של גוגל.

“כיום אנו בכוונה מציגים פחות תוצאות לוקאליות עבור חיפושי SEO. למשל [עיצוב אתרים סקרמנטו] אינו מראה תוצאות מקומיות היום. אנו מאמינים שזה מייצג נאמנה את כוונתם של המשתמשים. במקרים מסוימים אנו אמנם אכן כן מציגים תוצאות מקומיות (כפי ש- NSNA/php-er ציין) [עבור עיצוב אתרים בלינגהם].

אני בטוח שחלק מכם מרגישים שאנו צריכים להציג תוצאות מקומיות עבור חיפושים [כגון עיצוב אתרים וונקובר]. אני מבין את הדאגה הזו, אבל על בסיס הבנתנו של כוונות המשתמשים, אנו מרגישים שזו ההחלטה הנכונה עכשיו.

אני מוסיף את כתב הויתור המקובל שאנו עובדים באופן תדיר לשפר את חווית המשתמש והתוצאות ישתנו במשך הזמן. לכן זה יכול להשתנות בעתיד, אבל אני רציתי להבהיר מה אנו עושים היום. “

אני בטוח שגוגל מבססת את החלטתה על ניתוח הפעולות הקליק משתמשים. זה הגיוני שעבור שרברבים המיקום הוא חיוני מפני שהם צריכים לבוא לביתך. אך עבור חברות לקידום אתרים אין לזה חשיבות כלל.

למשל, רוב לקוחות ה-SEO שלי נמצאים בארה”ב, אירופה והמזרח הרחוק – ורק מספר מצומצם בישראל. ניתן להגיד אותו הדבר עבור עסקים רבים ואם תעשה חיפוש עבור מנתחים פיננסים תוכלו לראות שגם שם אין תוצאות מקומיות.

חיפוש בגוגל עבור London analyst

אין תוצאות לוקאליות עבור מנתחים פיננסיים

אילו לא היו תוצאות מקומיות בגוגל האם צריכים לבצע אופטימיזציה של אתרים עבור לוקאליזציה?

במקרים רבים התשובה היא חיובית בגלל הסיבות באות:

  • למרות שיתכן שמיקום אינו חשוב, בסופו של דבר קיימים אנשים שרוצים לעבוד עם חברה קרובה אליהם.
  • עמוד התוצאות של גוגל תמיד כולל לוקאליזציה, גם אם תוצאות מקומיות אינן מוצגות. בתנאים שווים חברת קידום אתרים ישראלית תופיע גבוהה יותר בישראל מאשר מחוץ לישראל
  • גוגל מעדכנת את האלגוריתם שלה לעתים קרובות. יתכן שהיום הם אינם מציגים תוצאות מקומיות עבור פלח שוק מסוים ומחר הם יחזירו אותן כפי שהוזכר בפוסט בפורום הנ”ל.

?מדוע לבצע מיקור חוץ לחברת קידום אתרים בישראל

December 29th, 2009


אנשים מתפלאים מדוע חברות מכל העלום רוצות לעבוד אתנו. בסופו של דבר אנו ממוקמים בשכונה רעה – ואחת הארצות השכנות מודיעה באופן גלוי שהיא רוצה למחוק אותנו מעל פני האדמה.

זה לא כאילו אין חברות אינטרנט טובות בארצות הברית, אירופה וכל מקום אחר. 

אני מאמין שהסיבה היא באיכות המשאב האנושי. ישראלים הם יותר יצירתיים, יותר חדשניים ואוהבים לסיים משימות בצורה זריזה. כיצד נוצרו התכונות הללו? דן סניור ושאול סינגר מנסים להבהיר את השאלה הזו ועוד יותר.

מדינת הזנק” מתמודדת עם שאלת טריליון הדולר:

איך זה קרה שישראל – מדינה של 7.1 מיליון, בת 60 שנה בלבד, מכותרת על ידי אויבים, במצב מלחמה תמידי מאז היווסדה, מחוסרת משאבי טבע – יוצרת יותר חברות הזנק מארצות גדולות, שלוות ויציבות כגון יפן, סין, הודו, קוריאה, קנדה ואנגליה?”

“כיצד זה קרה שישראל משכה, לנפש,  השקעות הון סיכון בסכום יותר מפי כפול מארצות הברית ויותר מפי 30 מאירופה?”




אופטימיזציה של המרות – אנשים מתחילים לתפוס את הרעיון

December 29th, 2009


דברי אחד למדתי מנסיוני, וזה לא לדבר עם לקוחות פוטנציאליים אודות אופטימיזציה של המרות. הם רוצים תנועה  - ועוד תניעה.

אם הייתי מזכיר אופטימיזציה של המרות יכולתי לראות דרך הטלפון את עיניהם נסגרות.

לאחרונה טלפנו אלינו נציגי כמה חברות שהיו מעוניינים שננהל עבורם את מבצע מודעות גוגל אדוורדס שלהם. אמנם כעבור כמה דקות הוברר לי שהם זקוקים  לאופטימיזציה של המרות תחילה.

והם גם הסכימו.

אנשים מתחילים לתפוס את זה. כעת אנו מתחילים באופטימיזציה של המרות לפני שאנו מתחילים לעבוד על הגברת התנועה.

תסתכל על שיעורי ההמרה שלך

חשב את ההכנסה הממוצעת שלך עבור כל המרה. עכשיו קח את המספר הזה ותניח שאתה מגדיל את שיעור ההמרה שלך מ-3% ל-4.5% (שזה שווה ערך להגדלת ההכנסה ב-50% . זאת השקעה כדאית, לא כן?


אופטימיזציה של המרות, “אקונומיסט” ותורת היחסיות

December 29th, 2009


בספרו “חוסר רציונאליות צפויה מראש” של דן אריאלי הפרק הראשון הוא קריאת חובה לכל מי שמתעניין באופטימיזציה של המרות. לאמתו של דבר רצוי שכל מי שרוכש משהו האינטרנט (ואך בצורה לא מקוונת) גם יקרא אותו. אם כולם יקבלו את העצות שלי מר אריאלי עוד ירוויח הרבה כסף.

הניסוי של אריאלי מוכיח שהאופן בו מציגים את אפשרויות המחירים באינטרנט ואף במדיה הלא מקוונת בקלות מוביל את הקורא לאן שהמוכר רוצה להוביל אותו.

הוא מצא שלעיתון “אקונומיסט”, קיימים שלש אופציות למינוי:

1.      מינוי אינטרנט ב- 59$

2.      מהדורה מודפסת ב- 125$

3.      מינוי אינטרנט ומהדורה מודפסת ב-125$

כאשר הציגו את האופציות הללו בפני תלמידי אוניברסיטת MIT הם בחרו:

·         מינוי אינטרנט 16 סטודנטים

·         מהדורה מודפסת 0 סטודנטים

·         מהדורה מודפסת ומינוי אינטרנט 84 סטודנטים

זה הגיוני כי רכישת המהדורה המודפסת בלבד לא היתה כדאית.

אמנם כאשר הסיר אריאלי את האופציה של רכישת המהדורה המודפסת בלבד, סביר היה להניח שסטודנטים רציונאליים יחליטו אותן החלטות מאחר וממילא איש לא בחר באופציה זו. להלן התוצאות:

·         מינוי אינטרנט 68 סטודנטים

·         מהדורה מודפסת ומינוי אינטרנט 32 סטודנטים

לכאורה האופציה המדומה של מהדורה מודפסת נכללה על ידי “אקונומיסט” כדי להגביר רווחים. הלקח עבור מבצעי אופטימיזציה של המרות וכן עבור צרכנים הוא להבין: שהצורה בה מציגים את המידע יכול להשפיע על קונים. אנו מתמקדים בהשוואת דברים שניתנים בקלות להשוואה. זאת הסיבה שהסטודנטים נטו להשוות אופציות 2 + 3 לעיל ולהתעלם מאופציה 1 .

עבור מידע נוסף אודות מושג יחסיות קרא את הספר וצפה בווידיאו הזה.


האם גוגל תלך בעקבות IBM ומיקרוסופט ותיכשל להדביק שינויים טכנולוגיים?

September 21st, 2009

רוב החברות נתקלות בגלל שינויים טכנולוגיים. כיצד זה יכול לקרה למנועי חיפוש? בעוד 10 שנים הרשת תהיה פי 32 יותר חזקה מעכשיו. לכן במקום לקבל תוצאות רבות יתכן שתקבל תשובה אחת - התשובה בה’ הידיעה. לפחות זה מה שמציע קווין מאני במאמרו באטלנטיק מונת’לי.

למען האמת יש לגוגל אופציה כזו - והיא כפתור “יותר מזל משכל” המוביל אותך ישירות לאתר האינטרנט הראשון. זה לא בדיוק כפתור המעניק אימון ביכולתה של גוגל לספק את התשובה. בגוגל בעברית זה נשמע עוד יותר גרוע.

google.co.il
הממשק העברי של גוגל מתרגם “אני מרגיש בר-מזל” ל”יותר מזל משכל”

האם מנועי חיפוש בעתיד יתנו לנו תשובה אחת נכונה?

אני באופן אישי איני חושב שקיימת תשובה אחת נכונה לשאלות רבות ולכן נמשיך לקבל תוצאות רבות לחיפושינו. בכל מקרה איני רוצה שמנועי החיפוש יחליטו בשבילי מה התשובה הנכונה. אין זה אומר שהם לא יכולים לעשות עבודה טובה יותר בארגון וסינון התשובות. התוצאות של מנוע החיפוש של בינג הן צעד בכיוון הנכון.

ממה גוגל צריכה לדאוג?

 מאני מסביר כיצד מיקרוסופט פחדה מחברות כמו נובל ונטסקייפ תקשורת. המתחרה האמיתית שלה - גוגל - רק התחילה לפעול כעבור שלש שנים. יתכן שהמתחרה האמיתית של גוגל טרם הומצאה. זה יהיה מעניין לראות אם גוגל יכולה לשחות נגד הזרם ולהמציא את עצמה מחדש כאשר המתחרה תגיע.

הירשם או