קריאה חובה לכל משווק באינטרנט

לאחרונה קראתי ספר מאד מעניין המבוסס על הרעיונות הבאים:

  1. “תמריצים הם אבן הפינה של החיים המודרניים”
    אתרים רבים מנצלים את עובדת חיים זו כאשר הם מציעים מוצרים בחינם, ניסוי חינם או מידע חינם.
  2. “חוכמה מקובלת לעתים טועה”
    לכן אנו עורכים בדיקות על רעיונות רשת חדשים. אתה עורך בדיקות, לא?
  3. “לתוצאות דרמטיות יש לפעמים גורמים רחוקים ועדינים”
    זאת הסיבה שאנו בוחנים דברים זעירים כגון: לחצן קריאה לפעולה, כותרת, קוד הנחה וכו’.
  4. ” ‘מומחים’ למיניהם מקרימינולוגים ועד סוכני נדל”ן – מנצלים את יתרון המידע כדי לשרת את האג’נדה שלהם”
    בגלל זה איננו סומכים על מומחים לאינטרנט כדי להחליט כיצד לשפר אתר. במקום זה אנו תמיד בודקים מה רוצה הלקוח.
  5. “ידיעת מה למדוד וכיצד למדוד מפשטים בהרבה עולם מסובך”
    היום כולנו כבר יודעים שלהסתכל על סטטיסטיקה של ניתוח התנועה באתר אינה מסיעת לנו. במקום זה אנו צריכים לחשוב ולהחליט מה לפלח ועל להקפיד כדי להשיג נושאים לפעולה שיכולים לשפר את שיעור ההמרה של האתר שלנו.

מה שמפתיע הוא שזה אינו ספר על האינטרנט או אנליזה של הרשת. נושא הספר הוא כלכלה – או מה שהוא מכנה פריקונומיקס (תורת החריגים). פעמים רבות אנו יכולים ללמוד הרבה אודות ניתוח התנועה באתר מתחומים אחרים.

תקשיב לסטיב לוויט מדבר על קראק.

אנליזה שלתנועת האתר ואנליזה כלכלית יכולות להיות מסוכנות

נקודת הקושי של ניתוח התנועה באתר היא נקודה מספר 5 . רוב האנשים יודעים שזה אתגר אך למרבה הצער הם אינם יודעים שהבעיה המסוכנת ביותר זה כיצד למדוד.

מדידה שגויה היא נפוצה מדי.

סטיב לויט וסטיבן דובנר נפלו באותה מלכודת.

לאחר שבדקו מה משפיע על הורות הם גילו שאימוץ משפיע. מחקרים מראים שמנת המשכל של ילד תלוי הרבה יותר בהוריו הביולוגיים מאשר בהוריו המאמצים (עמוד 171 ). כעת אם אילו הנחנו את הנושא כאן היינו חושבים לאין להורים מאמצים השפעה רבה על הילד המאומץ.

למזלנו לוויט החליט לחפור עמוק יותר אולי מפני שלא אהב את התוצאות. זה קורה הרבה בניתוח התנועה באתר – אם התוצאות אינן מוצאות חן בעינינו אז אנו חופרים עמוק יותר עד שאנו מגלים מה באמת קורה. זה בסדר. אמנן צריך גם לעשות את זה כאשר אנו אוהבים את התוצאות והן משרתות את האג’נדה שלנו. (ראה נקודה 4 לעיל.) אתה רוצה לגלות את האמת, לא כן?

עכשיו חזרה לילד המאומץ, למרות שהוא לא הצליח בבית הספר, מחקר אחר הראה שעד שהגיע להיות בוגרים הם “… סטו באופן חד מהגורל שהיה מנת חלקם לפי התחזית של ציון מנת המשכל בלבד. בהשוואה לילדים אחרים שלא אומצו, שיעור גבוה יותר של מאומצים הלכו לקולג’, הועסקו במשרות במשכורת טובה, ונמנעו מלהתחתן בגילאי טיפש-עשרה.” (עמוד 176)

ולכן הורים מאמצים בכל זאת תורמים. טוב שלוויט החליט לחפור עמוק יותר. אך יתכן שטעותו היתה במה למדוד (ראה נקודה 5 לעיל). אולי במקום למדוד הצלחה בתיכון היה עליו למדוד לימודים האוניברסיטה, תעסוקה נישואין.

מסתבר שכלכלנים עושים את אותן שגיאות שאנו מנתחי נתוני התנועה באתר טועים בהן.

קרא ספרים ותקבלו תובנות לניתוח התנועה באתר.

Tags: , , , , ,

Leave a Reply

הירשם או